אדמונד זילברנר

אדמונד זילברנר (באנגלית Edmund Silberner; בוריסלב, פולין, כיום אוקראינה, י"א בניסן ה'תר"ע 1910 – ירושלים, ח' בכסלו ה'תשמ"ו 1985)^[1] היה כלכלן ישראלי. תרגם ופירש את כתבי משה הס, והתמקד בנושא האנטישמיות המובנית שהייתה או ישנה בתנועות הסוציאליסטיות.^[2]

חיים אישיים

על חייו לא ידוע הרבה. נולד להוריו נתן ורחל זילברנר בעיר בוריסלב, אז חלק מפולין (כיום במערב אוקראינה). הוריו ואחיו עמנואל נספו בשואה.^[1]

באקדמיה

הוסמך בשנת 1932 בבית הספר הגבוה למסחר בווינה, ובשנת 1935 קיבל תואר שלישי בכלכלה מאוניברסיטת ז'נבה, שם למד דיפלומטיה בין השנים 1936–1938. משנת 1939 לימד היסטוריה כלכלית במעמד פריבט-דוצנט והחל לפרסם חלק ממאמריו הידועים ולכתוב את ספריו, אך בשנת 1942 היגר לארצות הברית כחוקר אורח באוניברסיטת פרינסטון ולאחר שנתיים החל לעבוד בשגרירות צרפת. בשנת 1946 חזר לפרינסטון כמרצה, ובהמשך קודם לדרגת מרצה בכיר (באנגלית: פרופסור עוזר). בשנה זו הוציא את ספרו באנגלית "בעיית המלחמה" (הוצאת אוניברסיטת פרינסטון) על כלכלת המלחמה ועל עמדות התנועות הסוציאליסטיות (סן סימוניזם, אווניזם, פורייריזם, ומרקסיזם בהיבט של חומרנות היסטורית) לפיהן המלחמה נובעת משיטת הכלכלה המעמדית והכספית - קפיטליזם, שזוהה על ידיהם עם יהודים.^[3] כעשור קודם לכן כתב בגרמנית מאמרים נפרדים על כל אחד מהוגי תנועות אלה ויחסם השלילי ליהודים.^[4]

באותה שנה החל התכתבות עם האוניברסיטה העברית, ובסופו של דבר התקבל לחוג לכלכלה, ועלה לארץ עם אשתו בשנת ה'תשי"ג (1952-3). בתחילת ההתכתבות עם האוניברסיטה כבר היו לו מאמרים וספרים רבים מוערכים ומפורסמים.^[5] בהמשך מונה לפרופסור מן המניין.

זילברנר עסק רבות בכתבי משה הס והשינוי שעבר בעקבות האנטישמיות בסוציאליזם.^[6]

הוא כתב את הערך על סוציאליזם באנציקלופדיה העברית, וערכים נוספים על אישים ונושאים הקשורים בסוציאליזם כמו הערך "מיכאיל אלכסנדרוביץ' בקונין".^[7]^[8]

לדעת סגל החוג, מינויו לא התאים לחוג לכלכלה ולרוח הישראלית, והוא נותר "נטע זר" בקרבה, אף שנשאר בחוג עד פרישתו.^[5]^[9] אולם מעדות תלמידיו מתקבל רושם שונה. ואולי דעותיו האנטי סוציאליסטיות בדבר האנטישמיות הנטועה והמובנית בתנועות השמאל העולמיות והתנגדותם ללאומיות יהודית היו בעוכריו.^[10]^[11]

אחד מתלמידיו הוא מיכאל שראל מראשי ומקימי פורום קהלת אשר סיכם את הרצאותיו בספר.^[12]

בשנת 1953 תורגם ספרו על סוצייאליזם ואנטישמיות לעברית בידי נקדימון רוגל ולהוצאה לאור עם העיתונות הגיעו תגובות ביקורתיות, לפיהן אסור לצבוע את הסוציאליזם עצמו כאנטישמיות אלא רק את האישים שפעלו בה בתחילת הדרך. מכתבים נשמרו בארכיון הציוני ובגנזכי העיתונות.^[13]^[14] ספר זה צוטט בכמה מאמרים מדעיים וספרים תעודיים על הסוציאליזם, וביניהם בספרו של אהוד מנור עיתון למען האנושות, בפרק "סוציאליזם שמרני?" - על העיתון הסוציאליסטי האמריקאי ביידיש פארווארטס, ובספר שאלת היהודים במהפיכה הליברלית והמהפכנית ברוסיה, מאת יצחק מאור.^[15]^[16]

ספרים נוספים שלו תורגמו לעברית כמו כלכלת ימי הביניים והזמן החדש - היסטוריה כלכלית. הוצאת מפעל השכפול (הוצאת אקדמון של אוניברסיטת תל אביב) בשנת 1959.

נפטר בירושלים ח' בכסלו ה'תשמ"ו (דצמבר 1985) ונקבר בהר המנוחות.^[1]

הוויכוח על דעותיו

במרץ 2020 כתב החוקר תום נבון בעבודתו לשם קבלת התואר השלישי באוניברסיטת חיפה, כי היו חוקרים נוספים מתקופת המלחמה הקרה שאחזו בדעת זילברנר לגבי ההטיה נגד היהודים כעמדה גורפת בתנועות המרקסיסטיות. לאחר השואה בה הוצגו היהודים "כנושכי נשך מוצצי דם", לדעתו, העיסוק בחקר תפקיד היהודים בכלכלה העולמית הפך "מוקצה מחמת מיאוס", כדבריו. אך החל בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוצגו עמדות אחרות שהיו בהגות הסוציאליסטית (המטילה את עיקר ה"אשמה" של פיתוח הקפיטליזם הלא שוויוני הגורם למלחמות, דווקא על הנצרות הפרוטסטנטית), ולעומת זאת נחקרה הצטרפותם של יהודים רבים בעולם כולו ולאורך זמן לעמדות הנאורות, לתנועות השמאל ולגישה הסוציאליסטית שוויונית, בידי חוקרים כארתור אייזנבך, רפאל מאהלר, וכתבי ברל (ברנרד) מארק לאחר השואה (מייסד המכון ההיסטורי היהודי ZIH בוורשה).^[17]

מאמרים וספרים

בגרמנית

יוהאן יעקבי 46–1843 ותרומתו להבנת תקופת טרם-הצעדה, זילברנר 1976. על יוהאן יעקובי הלוחם לאמנסיפציה יהודית.
יוהאן יעקבי - האיש והמדינאי. Johann Jacoby. Politiker und Mensch ספר בהוצאת בון בד גודסברג, 1976
אלינור מרקס והזהות היהודית
רוזה לוקסמבורג, מפלגתה והשאלה היהודית
מכתב לא ידוע משמעון דובנוב לאדוארד ברנשטיין
המפלגה הקומוניסטית בגרמניה והשאלה היהודית
משנתו הכלכלית של אנטואן-אליזה שרבולייז (אנ')

בצרפתית

באנגלית

צ'ארלס פוריה בדבר השאלה היהודית (1946) – על האנטישמיות השיטתית של המתמטיקאי צ'ארלס פורייה והשפעתה
פרידריך אנגלס והיהודים (1949) - על האנטישמיות של אנגלס הלא יהודי שהסתמכה על דברי שותפו קרל מרקס בנוגע ליהודים ושינוי עמדותיו בערוב ימיו אחר מות מרקס
על האנטישמיות בתנועה הסוציאליסטית נאום בכורה עם התקבלותו לאוניברסיטה העברית, 4 בינואר 1953, ה'תשי"ד.

תרגום לעברית

"הסוציאליזם המערבי ושאלת היהודים" בתרגום נקדימון רוגל (עטיפת הספר המקורית באתר סימניה)
היסטוריה כלכלית בזמן החדש, בעקבות הרצאותיו של א' זילברנר באוניברסיטה העברית, בעריכת מיכאל שראל, תש"יד.
ביקורת על הספר מאת משה קטן באתר הספרייה הלאומית - הטוען שעל אף הדיוק במקורות, עלול להתקבל רושם מוטעה מן הספר, לפיה סוציאליזם קשור בהכרח באנטישמיות.
עבודת סיכום בנושא אנטישמיות וסוציאליזם הנשען בכבדות על זילברנר (אתר יובנק)

קישורים חיצוניים

רשימת כתבי זילברנר באתר הספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ מצבתו באתר חברה קדישא בירושלים
^ ראו רשימת כתביו
^ בעיית המלחמה - תקציר הספר באתר אוניברסיטת פרינסטון
^ ראו ברשימת הכתבים
^ ¹ ² תולדות החוג לכלכלה - טיוטה שנייה, נחום גרוס, אוקטובר 2004 (בראש המסמך רשום "לא לציטוט")
^ לפני היות הציונים, שמואל אלמוג, עמוד 16, מרכז זלמן שזר
^ דף עורכי המערכת של הכרך התשיעי באנציקלופדיה העברית במדבר – בת-שבע.
^ האנציקלופדיה העברית כרך 9, עמוד 310
^ מיכה הררי כתב רק הערות אגביות על זילברנר, לגבי חיבור מבחנים, ופעם מחאה על הלאקוניות של ההחלטה למנות את הררי לראש החוג. החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, ימי בראשית - בזווית אישית, הררי, מאי 2005
^ האנטישמיות המודרנית בראי ההיסטוריוגרפיה היהודית, לפני ואחרי השואה יצחק קונפורטי, עבודה לתואר מוסמך המחלקה לתולדות ישראל אוניברסיטת בר-אילן. הכותב מרבה לצטט את זילברנר, ובעמוד 111 הערה 448 כתב: ראה מחקרו של א' זילברנר, הסוציאליזם המערבי, עמ' 303–312, החושף את האנטישמיות בחוגים הסוציאליסטיים. בְּשׁוּרת הסיכום למחקריו אומר זילברנר "העלינו במחקרנו, שראשי מנהיגיהם של הסוציאליסטים במאה הי"ט היו רואים בעם היהודי את התגלמותה של הטפיליות החברתית" (העבודה באתר אקדמיה
^ על פי תגובה מפורטת שנכתבה ב-7 באוגוסט 2021 כְּמֵשִׂיחַ-לפי-תומו לגבי ספרי זילברנר וממצאיו השליליים על תנועות השמאל העולמי ויחסם ליהודים. התגובה היא למאמר "אנטישמיות במסווה" של לב טופור באתר הימני מידה
^ ראו ברשימת הספרים 'היסטוריה כלכלית בזמן החדש'
^ מכתב בשם הגימנסיה העברית לזילברנר (הארכיון הציוני)
^ ביקורת של משה קטן, דבר, 6 באוגוסט 1956 (אתר הספרייה הלאומית)
^ על גולה וגלות אהוד מנור, עמוד 453 הערה 27 (אתר אוניברסיטת בן-גוריון)
^ שאלת היהודים במהפיכה הליברלית והמהפנית ברוסיה, יצחק מאור, הוצאת מוסד ביאליק ירושלים תשכ"ד (1964), עמוד 5 בהקדמה. (אתר מט"ח)
^ היסטוריוגרפיה יהודית מרקסיסטית תום נבון, מאי 2020, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור באוניברסיטת חיפה (אתר הרשות הלאומית לתרבות היידיש)

[מצבה-1] ¹ ² ³ מצבתו באתר חברה קדישא בירושלים

[2] ראו רשימת כתביו

[3] בעיית המלחמה - תקציר הספר באתר אוניברסיטת פרינסטון

[4] ראו ברשימת הכתבים

[אעברית-5] ¹ ² תולדות החוג לכלכלה - טיוטה שנייה, נחום גרוס, אוקטובר 2004 (בראש המסמך רשום "לא לציטוט")

[6] לפני היות הציונים, שמואל אלמוג, עמוד 16, מרכז זלמן שזר

[7] דף עורכי המערכת של הכרך התשיעי באנציקלופדיה העברית במדבר – בת-שבע.

[8] האנציקלופדיה העברית כרך 9, עמוד 310

[9] מיכה הררי כתב רק הערות אגביות על זילברנר, לגבי חיבור מבחנים, ופעם מחאה על הלאקוניות של ההחלטה למנות את הררי לראש החוג. החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, ימי בראשית - בזווית אישית, הררי, מאי 2005

[קונפורטי-10] האנטישמיות המודרנית בראי ההיסטוריוגרפיה היהודית, לפני ואחרי השואה יצחק קונפורטי, עבודה לתואר מוסמך המחלקה לתולדות ישראל אוניברסיטת בר-אילן. הכותב מרבה לצטט את זילברנר, ובעמוד 111 הערה 448 כתב: ראה מחקרו של א' זילברנר, הסוציאליזם המערבי, עמ' 303–312, החושף את האנטישמיות בחוגים הסוציאליסטיים. בְּשׁוּרת הסיכום למחקריו אומר זילברנר "העלינו במחקרנו, שראשי מנהיגיהם של הסוציאליסטים במאה הי"ט היו רואים בעם היהודי את התגלמותה של הטפיליות החברתית" (העבודה באתר אקדמיה

[11] על פי תגובה מפורטת שנכתבה ב-7 באוגוסט 2021 כְּמֵשִׂיחַ-לפי-תומו לגבי ספרי זילברנר וממצאיו השליליים על תנועות השמאל העולמי ויחסם ליהודים. התגובה היא למאמר "אנטישמיות במסווה" של לב טופור באתר הימני מידה

[12] ראו ברשימת הספרים 'היסטוריה כלכלית בזמן החדש'

[13] מכתב בשם הגימנסיה העברית לזילברנר (הארכיון הציוני)

[14] ביקורת של משה קטן, דבר, 6 באוגוסט 1956 (אתר הספרייה הלאומית)

[15] על גולה וגלות אהוד מנור, עמוד 453 הערה 27 (אתר אוניברסיטת בן-גוריון)

[16] שאלת היהודים במהפיכה הליברלית והמהפנית ברוסיה, יצחק מאור, הוצאת מוסד ביאליק ירושלים תשכ"ד (1964), עמוד 5 בהקדמה. (אתר מט"ח)

[17] היסטוריוגרפיה יהודית מרקסיסטית תום נבון, מאי 2020, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור באוניברסיטת חיפה (אתר הרשות הלאומית לתרבות היידיש)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]